המלחמה המתמשכת, שהחלה באוקטובר 2023, ממשיכה לגבות מחיר כבד מהכלכלה הישראלית, עם נזקים מוערכים של 150 מיליארד שקלים באזורי הצפון והדרום. פתרון אפשרי הוא הנפקת אג"ח מלחמה ייעודיות לשיקום, שעשויות לסייע במימון השיקום. הרעיון, הנשען על ניסיון היסטורי בישראל ובעולם, עדיין לא זכה להכרה, אך הוא מציע פתרון פוטנציאלי, עם ניהול ומסגרת נכונים ומקצועיים, ומימון שמגיע מהנזילות הגבוהה והיקפי ההון שמנוהלים על ידי הגופים המוסדיים ולאו דווקא ממקור של העלאת מיסים או הגדלת תקציה המדינה.
הרעיון: אג"ח מלחמה ככלי שיקום
אג"ח מלחמה הן אגרות חוב ממשלתיות שמונפקות למימון הוצאות קשורות למלחמה או לשיקומה. הרעיון בישראל יכלול הנפקת אג"ח בערבות מדינה, המיועדות לשיקום תשתיות, פתרונות דיור למגורים בצפון ובדרום, והשקעה בגורמי צמיחה המשפיעים על הכלכלה הישראלית, כגון תמיכה במשוחררי צבא ובעסקים קטנים. זמינות הכספים עבור הסקטור הפרטי עשויה להוביל להוזלת עלויות בנייה ולמשוך בחזרה אוכלוסייה לאזורים אלה, בעוד הריבית תהיה דומה לזו של אג"ח ממשלתיות. בישראל כבר קיים מנגנון דומה להנפקת אג״ח מיועדות לקרנות הפנסיה הותיקות אך כמובן נדרשת התאמה.
דוגמאות מהעבר: הצלחות וכשלונות
היסטורית, אג"ח מלחמה הוכיחו את יעילותן, אך גם את מגבלותיהן. בישראל, לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973, גויסו אג"ח לשיקום הסיני והגולן, אך חלק מהכספים נבלעו בבירוקרטיה, והחוב הציבורי עלה ב-20%. לעומת זאת, לאחר מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית הנפיקה "אגרות מלחמה" שגייסו 185 מיליארד דולר (במונחי אותה תקופה), והיוו מנוע צמיחה. בבריטניה, אג"ח "National War Bonds" תמכו בשיקום לונדון. במלחמת לבנון השנייה (2006), אג"ח של 15 מיליארד שקלים בישראל סייעו לשקם את הצפון, אך 30% מהתקציב התבזבזו על פרויקטים לא יעילים. הלקח: הצלחה תלויה בניהול ובפיקוח.
תוכנית מארשל, שהושקה ב-1948 על ידי ארה"ב, סיפקה 13 מיליארד דולר (כ-140 מיליארד כיום) לאירופה לשיקום לאחר מלחמת העולם השנייה. היא כללה סיוע כספי וטכני, עם פיקוח קפדני, והובילה לצמיחה של 8% בשנה בגרמניה עד 1955.
ממי יגוייס הכסף?
הגיוס יתבסס על משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וביטוח, שמחזיקים בעשרות רבות של מיליארדי שקלים ומקצים הון עתק לאג״ח ממשלתי. אג"ח המיועדות לשיקום ישראל עשויות לעניין קהילות יהודיות בעולם ומשקיעים מחו"ל באופן כללי ולכן ניתן להנפיקן גם על בסיס דולרי, כהשקעה בעלת משמעות לאומית וכלכלית. הגופים הרגולטוריים המפקחים על הגיוס ומסגרתו יהיו רשות ניירות ערך ומשרד האוצר.
פיקוח יעיל: מניעת בזבוז בירוקרטי
כדי להבטיח שהכסף לא יתבזבז, יש להקים ועדת פיקוח עצמאית, למשל בהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשויות, גופים מוסדיים, אגף השיקום ומבקר המדינה. ועדות ייעודיות של כלל הגורמים, בצפון ובדרום יאשרו כל פרויקט לפני הקצאת כספים, יפרסמו זאת הרשומות לרבות דוחות רבעוניים לשקיפות. הפרויקטים יבוצעו על ידי הסקטור הפרטי, הידוע בהקצאת משאבים יעילה יותר מהסקטור הציבורי. דוגמה מוצלחת מגיעה מתוכנית מארשל, שבה פיקוח קפדני מנע בזבוז.
לסיכום: הכלכלה הישראלית מספיק גמישה וחזקה לשקם את המדינה ובקרב הגופים המוסדיים ישנו הון עתק של כ-4.2 טריליון שקלים שבמקום שיצא לחו״ל, יושקע בישראל ויתרום לצמיחה המהירה שלה.
אג"ח מלחמה עשויות לסייע בשיקום הצפון והדרום, בהשראת הצלחות כמו תוכנית מארשל, אך רק אם ילוו בערבות מדינית חזקה, גיוס ממגוון ממשקיעים מוסדיים, קהילות יהודיות ומשקיעים מחו"ל, וכן פיקוח נוקשה וניהול מיטבי.
