נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם במהלך סוף השבוע (19 בספטמבר 2025) על צו נשיאותי שמטיל דמי בקשה שנתיים של 100,000 דולר על ויזות H-1B – ויזות עבודה זמניות לעובדים מיומנים בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה והמדע. הצעד, שפורסם בבית הלבן, הוא חלק ממאמץ רחב יותר להגביל הגירה משפטית ולהגן על כוח העבודה האמריקאי, תוך גיוס הכנסות לממשלה. ההעלאה, שתיכנס לתוקף באופן מיידי, צפויה לשנות את פני שוק העבודה הגלובלי, במיוחד בתעשיית הטכנולוגיה, ולהשפיע בעקיפין על ישראל כמרכז טכנולוגי בינלאומי.
הרקע: חלק ממגמה של הגבלות הגירה
ויזת H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות לגייס עובדים זרים מיומנים, בעיקר מהודו וסין, לתפקידים בתחומי ה-IT, ההנדסה והפיננסים. בחצי הראשון של 2025, אושרו כ-85,000 ויזות כאלה, כאשר אמזון לבדה קיבלה אישור ליותר מ-10,000, ומקרוסופט ומטה קיבלו כל אחת כ-5,000. עד כה, דמי הבקשה עמדו על כ-460 דולר, אך הצו החדש מעלה אותם פי 200 ל-100,000 דולר בשנה לכל עובד. טראמפ הציג את הצעד כ"הגנה על עובדים אמריקאים", והדגיש כי הוא יממן תוכניות הגירה כמו הרחבת גבולות והגברת אכיפה. המהלך ממשיך מגמה שהחלה בחודש שעבר עם העלאת דמי בקשה למקלט ומגבלות על ויזות תיירות.
המשמעויות הכלכליות: שינוי בשוק העבודה העולמי
ההעלאה צפויה לשנות את מאזן כוחות שוק העבודה האמריקאי, שמתבסס על כ-500,000 עובדים זרים בוויזות H-1B. חברות טכנולוגיה, התלויות בכישרונות זרים (כ-70% מהאישורים מגיעים להודו וסין), יאלצו להגדיל את תקציבי הגיוס במיליארדים, מה שעלול להאט חדשנות ולהעלות עלויות פיתוח ב-20%-30%. חלק מהחברות עשויות להעביר פעילויות להודו או לסין. מבחינה כלכלית, הממשלה צופה לגייס 100 מיליארד דולר בשנה, שיופנו להפחתת חובות, בניית גדר גבול והגברת אכיפה. עם זאת, מומחים מזהירים כי הדבר עלול להאט את הצמיחה בתעשיית הטכנולוגיה ב-0.5%-1%, שמהווה 10% מהתמ"ג האמריקאי.
השפעה על ישראל: הזדמנות לצמיחה מקומית
המהלך משפיע גם על ישראל, מרכז טכנולוגי בינלאומי שקשור לשוק העבודה האמריקאי. חברות ישראליות כמו צ'ק פוינט, מובילאיי ומיקרוסופט ישראל, שמגייסות עובדים זרים (כ-5,000-7,000 בהייטק הישראלי), יצטרכו להתמודד עם עלויות גבוהות יותר לגיוס כישרונות מארה"ב, מה שיוביל להעלאת שכר מקומי ב-5%-10% כדי לשמר עובדים. מצד חיובי, עובדים ישראלים בארה"ב עשויים לחזור, מה שיחזק את כוח העבודה המקומי ויתרום לתחרותיות של סטארט-אפים ישראליים. עם זאת, חברות ישראליות עם סניפים בארה"ב, כמו אינטל ו-IBM ישראל, עשויות לספוג עלויות נוספות של 50-100 מיליון דולר, מה שיפגע בשולי הרווח ויאט השקעות בחדשנות.
הנפגעים: חברות טק ועובדים זרים
הנפגעות המרכזיות הן חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטה, שמגישות אלפי בקשות בשנה ויצטרכו לשלם מיליארדים נוספים, מה שיפגע בשולי הרווח ויוביל לקיצוצים. עובדים זרים, בעיקר מהודו (כ-70% מהאישורים), יתקשו להימצא, יקבלו שכר נמוך יותר (כ-20% פחות מאמריקאים) וייתקלו בחוסר יציבות, מה שעלול להוביל ל"בריחת מוחות" חוזרת. סטארט-אפים קטנים יתקשו להתחרות ולהתפתח.
המרוויחים: עובדים אמריקאים והממשלה
המרוויחים הראשיים הם עובדים אמריקאים, שיצטרכו פחות להתחרות עם זרים, מה שיוביל לעליית שכר של 5%-10% בתחומי ה-IT. הממשלה תגייס מיליארדים שיופנו להפחתת מסים או שיפור תשתיות, כפי שהבטיח טראמפ. חברות גיוס מקומיות ותוכניות הכשרה אמריקאיות ייהנו מביקוש מוגבר.
המהלך, שמעצב מחדש את הכלכלה, הוא צעד משמעותי שמגן על עובדים אמריקאים אך פוגע בחברות טכנולוגיה ועובדים זרים. בעוד הממשלה מרוויחה הכנסות, השוק הגלובלי – כולל ישראל – עשוי לסבול מהאטה.
