באירוע תקשורתי שהתקיים היום במשרד האוצר, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026 – תקציב שמתיימר להיות "ממצב חירום לצמיחה". בין קריאות לקיצוצים בביטחון וביקורת חריפה על ניהול התקציב בצה"ל, בלטה ההכרזה על מיסוי חדש על רווחי הבנקים. "הבנקים חוזרים להרגלים הישנים שלהם", אמר סמוטריץ', "והם ימסו על הרווחים העצומים שצברו ללא מאמץ, רק בגלל עליית הריבית". ההצעה, שמתבססת על רעיון של היועץ הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, כוללת העברת הכנסות המס ישירות להקלה על מחזיקי משכנתאות – מהלך שמבטיח להיות אחד הנושאים החמים בדיוני התקציב. אבל האם זו מהפכה שתקל על הציבור, או צעד פופוליסטי שיפגע בכלכלה?
הרקע: רווחי שיא של הבנקים בעידן הריבית הגבוהה
מאז עליית הריבית החדה של בנק ישראל ב-2022-2023, הבנקים הישראליים – בעיקר לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי-טפחות – רשמו רווחי שיא. ב-9 החודשים הראשונים של 2025 לבדם, הרוויחו הבנקים הגדולים כ-21 מיליארד שקל, עלייה של כ-15% בהשוואה לשנה קודמת. הרווחים נובעים בעיקר מהפער בין ריביות ההלוואות (שעלו משמעותית) לבין ריביות הפיקדונות (שנותרו נמוכות יחסית). לדוגמה, בעלי משכנתאות משלמים כיום ריבית ממוצעת של כ-4.5%, בעוד פיקדונות פשוטים מניבים פחות מ-2%.
סמוטריץ' טוען שהרווחים הללו "לא נובעים מעבודה קשה, אלא מהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל". ההצעה: מס ייעודי על "רווחי יתר" – ככל הנראה העלאה של 6% בשיעורי המס הקיימים (מס רווח ומס שכר, שמסתכמים כיום ב-17%), שיניב כ-1.4 מיליארד שקל בשנה. הכסף יועבר ישירות להקלות על משכנתאות, מה שיכול להוזיל את התשלומים החודשיים ב-100-200 שקל למשפחה ממוצעת. זהו אינו ניסיון ראשון: ב-2024-2025 הוטל מס דומה, שהבנקים הסכימו לו בתמורה למתווה וולונטרי להחזרת כספים ללקוחות (כ-3 מיליארד שקל). כעת, סמוטריץ' דורש הארכה ל-2026, למרות התנגדות בנק ישראל והבנקים.
בעד: צדק חברתי והקלה מיידית על הציבור
התומכים בהצעה, בראשם סמוטריץ' ושמחון, רואים בה מהלך הוגן שמתקן עיוותים עמוקים במשק. המלחמה בעזה והריבית הגבוהה הפכו את המשכנתאות לנטל כבד על משקי בית רבים, ובמיוחד על מעמד הביניים. על פי נתונים מעודכנים, יותר משליש ממשקי הבית הישראליים חיים על אשראי מתמשך. המס יאפשר העברת כספים ישירות ל-1.5 מיליון מחזיקי משכנתאות, ויוזיל את העלויות – צעד שמקל על יוקר המחיה בעידן פוסט-מלחמתי ומחזיר כסף מהכיסים העשירים של הבנקים לכיסים הריקים של האזרחים.
יתרה מכך, המס עשוי לשמש תמריץ משמעותי לתחרות במערכת הבנקאות. דוח עדכני של הפיקוח על הבנקים ממליץ על הגברת תחרות, כולל הקלת הקמת בנקים חדשים – והמס יכול להיות כלי להאצה זו.
בנוסף, ההצעה צפויה להניב 1.4 מיליארד שקל בשנה, שישולבו בתקציב הגירעון המתון של 3.2% ל-2026. הכנסות אלו יאפשרו הטבות מס אחרות, כמו עדכון מדרגות מס ההכנסה, מבלי להגדיל את החוב הלאומי – ובכך תורמות ליציבות תקציבית ללא פגיעה בצמיחה. בעיני התומכים, זהו "מס צדק" שמחזיר איזון חברתי מבלי לפגוע במנועי הכלכלה.
נגד: סיכון ליציבות פיננסית ופופוליזם קצר-טווח
מנגד, המתנגדים – ובראשם נגיד בנק ישראל אמיר ירון והבנקים עצמם – חוששים מפגיעה ארוכת-טווח בכלכלה כולה. מס ייעודי על סקטור ספציפי נוגד עקרונות מיסוי בסיסיים, מייצר אי-ודאות ועלול להרתיע משקיעים זרים, כפי שמזהיר דו"ח בנק ישראל. הבנקים הם עמוד תווך של הכלכלה – הם מממנים 70% מההלוואות לעסקים ולפרטיים. העלאת מס עלולה להקשות על גיוס הון, להעלות ריביות הלוואות (במקום להורידן) ולהאט צמיחה, במיוחד כשהתחזית ל-2025 יורדת ל-2.8%.
מבקרים רבים רואים בהצעה פופוליזם על חשבון רפורמות אמיתיות. סמוטריץ' משתמש בה כ"שעיר לעזאזל" כדי להסיט תשומת לב מבעיות תקציביות עמוקות יותר, כמו בזבוזים בביטחון שעמדו על 180 מיליארד שקל במלחמה. זה לא פותר יוקר מחיה, אלא עלול להעלות מחירים אם הבנקים יעבירו את העלות לצרכנים, כפי שטוען פרופ' אבי שמחון עצמו (למרות תמיכתו בהצעה המקורית). בנוסף, מס רווחי יתר פחות מקובל בבנקאות מאשר במשאבי טבע, כי הבנקים בישראל שולטים במחירים ופחות תלויים בתחרות כלכלית גלובלית.
הארכת המס ל-2026 מפרה הסכמים קודמים – הבנקים הסכימו לו ב-2024-2025 בתנאי שהוא זמני. המשך זה עלול להוביל לעתירות לבג"ץ ולמתח עם בנק ישראל, שמעדיף מתווים וולונטריים כמו החזרי 3 מיליארד שקל ללקוחות. במילים אחרות, זו "זבנג וגמרנו" – מהיר ומפתה, אבל מסוכן לטווח הארוך.
מה הלאה? לוח זמנים צפוף ומחלוקות קואליציוניות
סמוטריץ' קבע לוח זמנים מהיר: אישור בממשלה ב-4 בדצמבר, קריאה ראשונה בכנסת בינואר 2026, ואישור סופי במרץ. אבל על רקע משבר הגיוס החרדי, התקציב עלול להתעכב ולהפעיל תקציב המשכי – מצב "לא אופטימלי" כדברי השר. דוח צוות בין-משרדי יבחן את ההיתכנות, כולל תחזית רווחי הבנקים (שצפויה להישאר גבוהה גם עם ירידת ריבית).
בסופו של דבר, ההצעה משקפת את המתח בין צורך בהקלה מיידית לבין יציבות כלכלית. האם היא תעבור? תלוי בדיונים – וביכולת של סמוטריץ' לשכנע את הקואליציה. בינתיים, הציבור ממתין: האם הכסף יחזור לכיסים שלנו, או שזה רק עוד מס שייקר את החיים?
