מערכת הבנקאות הישראלית, המהווה עמוד תווך של הכלכלה, תלויה באופן כבד בהפרשי הריביות בין ההלוואות שהיא מעניקה ללקוחות לבין הריביות שהיא משלמת על פיקדונות. נתונים עדכניים מדוחות השנה הכספית 2024, שפורסמו בתחילת 2025, חושפים כי הרווחים המצרפיים של חמשת הבנקים הגדולים בישראל – בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי – הגיעו לשיא היסטורי של כ-29.6-30 מיליארד שקל, עלייה של כ-15% לעומת 2023. מתוך סכום זה, כ-70%-80% מהרווחים נבעו מפעילות הריביות, בעיקר מהפרשי הריבית (Net Interest Income) על הלוואות למשקי בית, משכנתאות ועסקים, מול פיקדונות בריבית נמוכה יותר. נתונים אלה מבוססים על דוחות כספיים שפורסמו על ידי הבנקים עצמם ובנק ישראל, ומדגישים את הרווחיות הגבוהה בזכות הריבית הנוכחית של 4.5% (שנשמרה ללא שינוי מאז אפריל 2024).
לפי הפירוט: בבנק לאומי, הגדול ביותר בישראל, הרווח השנתי עמד על 9.8 מיליארד שקל, כאשר כ-75% (כ-7.35 מיליארד שקל) נובעים מריביות על אשראי ומשכנתאות. בבנק הפועלים, הרווח היה כ-7.6-8 מיליארד שקל, עם תרומה של כ-70% מפעילות ריבית, בעיקר מהפרשי אוברדראפט והלוואות צרכניות. בנק מזרחי-טפחות דיווח על 5.5 מיליארד שקל רווח, כאשר כ-78% (כ-4.29 מיליארד שקל) הגיעו מפרשי ריביות, עם דגש על אשראי צרכני. בבנק דיסקונט, הרווח הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל, כ-72% מהם מריביות, ובבנק הבינלאומי – כ-2.4 מיליארד שקל, עם כ-80% תרומה מהמקור הזה. הרווחיות הזו נבעה בעיקר מהפרשי ריבית ממוצעים של 3%-4% על תיקי אשראי, כאשר כ-70% מההלוואות הן בריבית משתנה (מבוססת על ריבית הפריים: ריבית בנק ישראל + 1.5%).
עם זאת, צפי להורדת ריבית בבנק ישראל – ששמר על רמה של 4.5% בפגישת יולי 2025, אך צופה הורדות הדרגתיות של 25-50 נקודות בסיס בסוף 2025 או תחילת 2026, עד לרמה של 3.75% ברבעון השני של 2026 – עלול לפגוע משמעותית בבנקים הישראליים. הסיבה המרכזית היא התלות הגבוהה בהלוואות בריבית משתנה: הורדה תוביל לירידה מהירה בריביות ההלוואות (שמתעדכנות תוך חודשים), מה שיקטין את ההכנסות מריבית. מנגד, הבנקים ייאלצו להוריד ריביות על פיקדונות כדי לשמור על תחרותיות, אך הפער הכולל (שולי הרווח, או Net Interest Margin) יצטמצם – כפי שקרה ב-2020-2021, כאשר השוליים ירדו מ-3.5% ל-2.8% בממוצע בעקבות הורדות ריבית.
הפגיעה תהיה בולטת יותר בבנקים הגדולים: בנק לאומי ובנק הפועלים, שתיקי האשראי שלהם כוללים כ-60%-70% הלוואות משתנות, עלולים לספוג ירידה של 10%-15% ברווחי הריבית אם הריבית תרד ב-0.5%. בנק מזרחי-טפחות, המתמקד באשראי צרכני קצר טווח, יהיה חשוף במיוחד, עם פוטנציאל לירידה של 12%-18% בשולי הרווח. בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, עם תיקים מגוונים יותר (כולל אשראי עסקי ארוך טווח), עלולים להיפגע ב-8%-12%, אך יוכלו לפצות חלקית דרך עמלות, ניהול השקעות ועסקאות פיננסיות. בנוסף, הורדת ריבית עלולה להגביר סיכוני אשראי אם הכלכלה תאט (צפי צמיחה ל-3.3% ב-2025, על פי בנק ישראל), מה שיוביל להפרשות גבוהות יותר להפסדים מחובות בעייתיים – במיוחד בתקופת אי-ודאות ביטחונית.
למרות האתגרים, הבנקים יכולים להתמודד באמצעות התייעלות מבנית, כמו תוכניות פיטורים (כגון זו של בנק הפועלים, שחסכה כ-400 מיליון שקל ב-2024) והגברת פעילות לא-ריבית, כגון שירותי השקעות דיגיטליים. עם זאת, ללא צמיחה כלכלית חזקה ותקציב מאוזן (גרעון צפוי של 4.7% מהתמ"ג), הורדות ריבית עלולות להפוך את 2026 לשנה מאתגרת למגזר, עם ירידה כוללת של 5%-10% בשולי הרווח. משקיעים במניות בנקים צריכים להיות זהירים אחרי תוצאות השיא של השנה והרבעונים האחרונים ונדרשים לעקוב אחר דוחות הרבעון השלישי לשנה זו.
