חוזקת השקל מול הדולר והיורו: התאוששות כלכלית לאחר הפסקת האש בעזה

ההסכם להפסקת האש בעזה – חיזוק משמעותי לשקל ולכלכלה הישראלית

ההסכם להפסקת האש בעזה, שהוכרז ב-8 באוקטובר 2025, שתרם לחיזוק שער השקל מול הדולר והיורו, משקף גם צפי להתאוששות כלכלית לאחר שנתיים של מלחמה. התחזקות השקל, המונעת מצמיחה צפויה של 3.5% וירידת פרמיית הסיכון מ-1.8% ל-1.2%, מושכת משקיעים זרים, עם עלייה של 20% בהשקעות בישראל. תחזית בנק ישראל מצביעה על התחזקות נוספת אף מתחת ל-3.2 לדולר עד סוף 2025, זאת על אף התמודדות עם סיכונים גיאופוליטיים.

המצב הנוכחי: חיזוק משמעותי

השקל התחזק ב-0.5% מול הדולר ב-48 השעות האחרונות, עם שער רציף של 3.2606 שקלים (מ-3.28 יציג), והיורו ירד ל-3.8137 שקלים (מ-3.83). ההסכם, הכולל שחרור חטופים ונסיגה הדרגתית, הביא לרכישות שקל מצד משקיעים זרים ומקומיים בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. מאז אוקטובר 2023, השקל איבד 12% מול הדולר אך התאושש ב-8% השנה.

גורמי תמיכה: צמיחה ויציבות

ההתחזקות נובעת מצמיחה צפויה של 3.5% ב-2025, עם תרומה של 4% מסקטור ההייטק וצריכה פרטית. הפסקת האש מפחיתה חשש מסלמה, מגבירה השקעות זרות ומשפרת את מאזן התשלומים של מדינת ישראל ששומרת על עודף משמעותי. לישראל יחס חוב-תוצר נמוך יחסית למרבית המדינות (62% ב-2024 לפי בנק ישראל, לעומת ממוצע OECD של 112%), מה שמחזק את האמון מצד משקיעים. ריבית של 4.5% וצפי לירידה ל-4% בסוף 2025 תומכים בשקל, יחד עם יתרון יחסי מול התחזקות הדולר הגלובלי תחת מדיניות טראמפ.

סיכונים: אתגרים אפשריים

על אף ההסכם בעזה, הסלמה ביטחונית בגזרות אחרות עלולה להחליש את השקל ל-3.6 שקלים, בעוד ירידת ריבית מהירה ל-3.75% ב-2026 עלולה לעודד זרימת הון החוצה. חולשה בייצוא, כתלות ביציבות אזורית או התחזקות יתר של השקל, עלולות לפגוע בתעשייה, בעוד התלות בהסכם הפסקת האש נותרת גורם משפיע מרכזי.

השפעות על המשקיעים

ההתחזקות תומכת בייצוא ומייקרת יבוא, מה שמטיב עם חברות טכנולוגיה אך מאתגר יצרנים מקומיים. משקיעים מקומיים וזרים נדרשים לנהל את החשיפה המט"חית בתיק ההשקעות לאור התחזקות השקל. הצפי להתחזקות עד סוף 2025 תורם להשקעות בישראל אך דורש מעקב צמוד אחר היציבות הביטחונית ושיעור הריבית.

תמיכה בצמיחה עם זהירות נדרשת

השקל התחזק בזכות התאוששות הכלכלה, התמתנות העימות הצבאי במספר זירות והסכם הפסקת האש בעזה. ישראל חווה צמיחה של 3.5% וירידה בפרמיית סיכון. הצפי להתחזקות עד סוף 2025 יתמוך בייצוא, אך משקיעים עדיין צריכים לקחת בחשבון סיכונים ביטחוניים מתפתחים וסביבת ריבית שצפויה להשתנות.